מחשבות על החיים – הבלוג


על מה חשבת בדיוק?

ראינו את "המדריך למהפכה" של דורון צברי ואורי ענבר.

הם יצאו למלחמה ברשות השידור וסוג של תיעדו אותה. אין לי מה לספר לכם על הטירוף וההסתאבות של רשות השידור(ערוץ 1, ערוץ הכנסת וקול ישראל). על משכורות גבוהות יותר מדי ועל בטלה וחוסר מעש. על אי עמידה במשימה של של לשדר לציבור ולמען הציבור. על הקושי בלהיות יוצר במדינת ישראל. על תשוקה.

לכו תיראו את הסרט קודם כל כי תהנו. וחוצמזה כי תחשבו וזה מה שאתם רוצים לעשות באמת.

הסרט מתחיל בהדגמה של כוחה האדיר של הטלויזיה החד ערוצית. היא השתמשה בו למשל למלחמה בחרם הערבי. ימים נשכחים שבהם האויבים היו אויבים ואנחנו היינו אנחנו. מאז ובמיוחד בשנת 67 סיבכנו עצמנו בבוץ. שנהיה יותר עמוק. ומה זה בוץ? קפה שחור שלא בושל כי מישהו חיפף. הרבה פחות טעים. הרבה יותר מבאס בשלוקים האחרונים. גירסה מקוצררת של עניין שלא ארוך מלכתחילה. מספק את הצורך בצורה בסיסית.לא עד הסוף. יהיה בסדר אל תדאגו. אבל אתה יודע שלא ממש.

בפוסט הקודם רשמתי על היפ הופ. הפחתתי בשמות אבל יש משהו חיוני ששכחתי. הלבנבנים היהודונים מברוקלין. הביסטי בויז. הם מעולים. והם לבנים. ובניגוד לסטנדרט האמריקאי בו לוקח זמן עד שהצבעים מתערבבים פה זה קרה טיק טק. עם וייב לבן של לד זפלין והארדקור ועם וייב של…נו, היפ הופ.

עוד מעט אמור לצאת להם אלבום חדש שהתעכב המון מסיבות טרגיות בין השאר. בכל מקרה סינגל אחד הספיק לצאת עם נאס. שכבר אמרתי שעושה את זה נכון.

זו בעצם גירסת כיסוי/הומאז לסולווקס ששרו על הרבה יותר מדי דיג'ים. פה מדברים על הרבה יותר מדי ראפרים. מאלו שגורמים לי לפלוט שאני לא אוהב היפ הופ.

אני אישית הכי אוהב את האלבום hello nasty שלהם. בטח בגלל השיר המטומטם עם לי סקראץ פרי, שקורא להם בחיבה ביסלי בויז. השיר הוקלט בדיוק אחרי עוד ביקור מפגר שלו בישראל.

לי סקראץ פרי גאון הדור. בפעם הראשונה זה עבר לי מעל הראש. חשבתי מי הזקן הקשקשן הזה פה על הבמה. אלו מנטרות קסומות וכה טיפשיות הוא ממלמל. אבל כשסקראץ פרי מדבר הוא לא מפסיק. שטף מילים יוצא לו מהפה בשירה ובפטפוט ובסוף כל משפט מגיע הוייב. ואיתו האהבה. גוד וייבס. הוא לא הגיוני בכלל אבל הכול מתחבר. משוגע. מאז פגשתי עוד כמה וכמה ראסטפארים שאו שרוכבים איתו על גל משותף, או שפשוט העתיקו אותו. מסכן נשרף לו האולפן ומאז הוא לא מתאושש. לפחות הוא קבר כמה סלילים בחול עוד לפני כדי שיקבלו קצת אנרגיה מאמא אדמה.

לאחר הפצרות חוזרות ונשנות של ראש עיריית תל אביב רון חולדאי הוא קיבל את הסמכות ממשרד התחבורה, והוא יקדם לבדו את פרוייקט הרכבת התחתית. חזונה של ענבל פרלמוטר קרוב מאי פעם למימוש. מקווה שישתמשו בתרגום שלה