מחשבות על החיים – הבלוג


כשהגיטרה מנסרת את הלילה

הכי חרא זה לדמם מהתחת. זו דרכו של היקום לבוא ולהגיד לך בפנים שאתה מין מנגנון מעוות, מכונה מוזרה. שחושבת לפעמים שהיא משהו מיוחד, אבל בעצם הכול כל כך טיפשי ומטומטם, סוג של חרא, לטוב ולרע.

אתמול ראיתי את it might get loud סרטו של דייויד גוגנהיים. ג'ימי פייג הגיטריסט של לד זפלין, "הקצה"( וא וא איזה שם) הגיטריסט של יו2 וג'ק וייט מהוייט סטרייפס.

האמת שהטריילר לא משהו אבל הסרט טוב. כל כך טוב שהוא גרם לי להיזכר בכלי הזה, הגיטרה. האמת שאף פעם לא חלמתי לנגן בגיטרה. וחשבתי שאני לא מעריץ גיטריסטים. אבל תכלס שלושת האנשים האלה באמת עשו משהו גדול.

התשוקה שלי למוזיקה כמובן החלה עם גיטרות. חבר הזמין לשמוע אצלו אוסף "רוק כבד" בצד אחד של הקלטת יחד עם זה

וגם זה

בצד השני של האלבום היה אלבום שטני של להקת רובים ושושנים שנקרא "תיאבון להרס"

פה היו גיטרות טובות

אני מניח שמשהו כמו שנה אחר כך הגיעה עוד קלטת שנטחנה עד אין קץ. בצד אחד היה האלבום השני של נירונה "לא חשוב" ובצד השני "שינויים בהרגלי הצריחה" של החברים של נטשה.

מתישהו אחר כך נטשתי את מוזיקת הגיטרות סופית. אחר כך שוב חזרתי ושוב הלכתי וחוזר חלילה.

הנה רשימה ארוכה של קטעי גיטרה שאני ממש אוהב :

אני זוכר שקראתי פעם ראיון עם קורט קוביין שאמר שמהתמונה של הסקס פיסטולס הוא הבין שהוא אוהב אותם ואת המוזיקה הוא שמע רק אחרי כמה שנים. הוא היה גיטריסט בנזונה אבל מכור להרואין יותר בנזונה. מחלות קיבה בהקשר לפסקה הראשונה זה לא טוב, יש כאלה שמתאבדים.

זה אגב אחד מרגעי הרוקנרול המכוננים של חיי. שילוב מרגש של תעוזה, זעם  וטמטום

הג'יסוז והמרי צ'יין היו גדולים. זו נגיד הופעה שלא הייתי מתנגד לראות. האחים ג'ים וויליאם רייד שיתפו פעולה ויצרו רוק מחוספס בועט ואלים. חבל שבשביל להגיע לזה הם היו צריכים לרצוח את האמא המאמצת שלהם

זה אולי סולו הגיטרה הכי טוב שיש . ג'יי מסקיס מדינוזאור ג'וניור מעתיק את פאנקדליק באלבום המושלם של מייק ואטט.

אגב תמיד דופקים את השחורים לכן זה נחתך לקראת הסוף. צנזורת הזמן של יוטיוב.

את ג'יינס אדיקשן זכיתי לראות בהופעה השנה. נראה שפרי פרל התאושש(יחסית כמובן) מאז הפרופסי שבלטרון. הסולו פה הוא אימתני, גם לא תחת השפעת פסיכודלים. גם  כאן יש צנזורה של זמן. אגב את האלבום של רד הוט צ'ילי פפרס בו השתתף נווארו אני גם מוצא מופתי. עזר להם להכניס אחד את השני שוב עמוק להרואין כתופעת לוואי. מאז הם שוב התאוששו.

הסטון רוזס גם שינו את חיי. אבל איחרתי את הרכבת. ג'ון סקוויר קוראים לגיטריסט שלהם

אני לא חייב למכור את הנשמה שלי.

ברננד סאמנר היה בג'וי דיויזיון וניגן יופי בגיטרה. איאן קרטיס חי לא יופי ואז הוא גם התאבד. הוקמה ניו אורדר. יופי.

ג'יסון ספייסמן נולד למשפחה עם מורשת אסטרונאוטית. אבא שלו שינה את שם משפחתם לספייסמן בעקבות אירוע מוחי. הפעם זה בשני חלקים. שירי גיטרה טובים נוטים להיות ארוכים. תשאלו את סטיב ג'ונס.

בפעם הראשונה שמטליקה באה לארץ נטען לקראת  ההופעה שהם לא באמת מנגנים את כל הסולו של master of puppets. לגיטריסט קוראים קירק האמט. אני זוכר אותו יורק על הקהל.הוא ניצח במשחק קלפים ולכן הוא חי וקיים.

הסמשינג פאמפקינז(דלעות מתנפצות) היו מצוינים בגלגול הראשוני שלהם. על אלבום הבכורה שלהם gish קיבלנו המלצה חמה מי. קוטנר. אחר כך siamese dream הפציץ. כאן יש סולו טוב של בילי קורגן

להופעה של הסטוג'ס הגיעה אשתי על כיסא גלגלים. אני בטוח שגם לאיגי פופ היו כמה תקופות כאלה בחייו. לגיטריסט המהפכני קוראים רון אשטון.

עוד מעט מסיימים את הדבר הזה ואפשר לחזור לשמוע האוס. בטוח ששמעתם על הגיטריסט האמריקאי ג'ימי הנדריקס. פה הוא לא עושה את ההמנון האמריקני אלא רק שואל שאלה.

הגיטרה של סחרוף משפיעה על כל חייל בערך משנת 1981. המזרח תיכוניות/גל חדש מתאחדים למשהו שהיה נחלת מעטים והפך לזרם המרכזי הישראלי. זה מפעם והגיטרה מצוינת.

עמיר לב הוא גיטריסט מצוין. בהופעות זה תמיד נשמע הרבה יותר טוב. החרימו כל הופעה אקוסטית שלו.

חזרה לit might get loud. כל מי שמוכן לשמוע ישמע שseven nation army זה בטח השיר הכי טוב של העשור הראשון של האלף השלישי לספירה